חמניות - המלצות לגידול

דר' עלי ליאור – זרעי שער העמקים
עוזי נפתליהו - גידולי שדה נגב

לקראת זריעה

מחזור זרעים – אין לזרוע חמניות בשדה בו לא עברו לפחות 4 שנים מגידול החמניות הקודם. כמו כן רצוי להמנע מזריעה בשדה בו הייתה עלקת וכן מקרופמינה בעצמה חזקה.
מצע - מאחר ובדרך כלל און הנביטה של החמניות חלש, יש לדאוג למצע זרעים טוב ככל שניתן, לזרוע לעומק של כ-4 סמ' כך שהזרע יהיה במגע הדוק עם הקרקע בלי חללי אויר סביבו. ז"א קרקע מתוחחת ללא רגבים.

קוטלי עשבים

קדם זריעה

תכשירי גלאיפוסאט (ראונד-אפ ודומיו) מינון 200-150 סמ"ק/ד' בתוספת 0.5% משטח. כאשר יש עשבים רחבי עלים בעייתים כגון: חלמית ניתן לשלב עם תכשירי אוקסיפלורופאן (גול,גליגן,אוקסיגל ) 20-30 סמ"ק/ד' ,מומלץ להשתמש בחומרים אלו עד חודש ממועד הזריעה ולנצל את יכולת הצריבה שלהם בשמירת ניקיון הכרב (במקרה זה כדאי להעלות את המינון ל- 50 סמ"ק/דונם), שילוב עם אורורה 4 גרם/דונם מומלץ לשימוש כאשר מתקרבים למועד הזריעה וגם לאחר זריעה קדם הצצה. החומר אינו שאריתי בקרקע. כמו כן מומלץ להשתמש בטרפלן (Trifluralin) ודומיו 180-200 סמק'\ד' או סטומפ (Pendimethalin) 350 סמק\ד'. להדברת עשביה קימת:

• דוקטלון מינון 150-300 סמ"ק/ד' כאשר העשבייה צעירה.(לרסס לקראת ערב).
• אזולאן מינון 500 סמ"ק/ד' לצמחים חד-שנתיים עד 15 ס"מ.

שני התכשירים הנ"ל ירוססו בנפחי תרסיס של 10-20 ליט'\ד' בהתאם לגובה העשביה.

לאחר זריעה וקדם הצצה

הדברת עשבים ע"י לאסו, דואל גולד או איגרן/טרבוטרקס -(Alachlor או Metolachlor או Flurochloridone או Terbutryne בהתאמה). אם לא יורד גשם תוך שבוע מיום הזריעה, יש לתת השקייה להנבטה ולהפעלת קוטלי העשבים.
אם לקראת הצצת הנבטים יש קרום על פני הקרקע ולא צפוי גשם ביומיים הקרובים יש לבצע אחת מהשתיים, להמטיר על הקרום או לעבור עם ליליסטון בעדינות כדי לשבור אותו.

 

זריעה

מועד זריעה אופטימלי יהיה בחדשים פברואר עד אפריל עם עדיפות למרץ, אך בכל מקרה לא לזרוע לפני שטמפרטורת הקרקע (בשעה 8 בבוקר) מגיעה ל-12 מעלות צלסיוס. רצוי לא לעגל פינות כי עדיין צפויים לנו ימים קרים אשר יאריכו את משך הנביטה. עד שלב ההתבססות רגישות הנבטים למזיקי קרקע ומחלות רבה ויש לכן לקצר תקופה זו ככל שניתן.

חישוב כמות הזרעים הדרושה

בשק זרעים מתוצרתנו יש 100.000 זרעים. לצורך זריעת 5 זרעים למטר שורה, יספיק שק ל-20 דונם (100/5=20). בקביעת שעור הזריעה יש להתחשב באחוזי הנביטה. אם לדוגמה יש 80% נבטים נורמליים, ואנחנו מעונינים לקבל 3 צמחים למטר שורה, אזי לפי החישוב X=3/80*100 אשר X יהיה מספר הזרעים. במקרה שלנו המספר המחושב יהיה 3.75 אך בפועל כדאי יהיה לזרוע 5 זרעים לפחות מאחר ובתנאי השדה תמיד יש משהו שעלול להשתבש. לאחר ההצצה יש לדלל ל-3 עד 3.5 צמחים למטר שורה בזנים הפתוחים ול-2.5-3 צמחים למטר במכלואים. כפעולת דילול נוכל בדרך כלל להסתפק בהוצאת הכפולים (מרווח הקטן מ-10 סמ'). את הדילול כדאי להתחיל מהרגע בו הושלמה הנביטה וניתן להבחין בצמחים החלשים. הוצאת צמח הצמוד לאחר, ככל שתיעשה כשהצמחים גדולים, כך תעורער יותר אחיזתו בקרקע של הצמח שנשאר בשדה.

קוטלי מזיקי קרקע (מומלץ)

דיזיקטול בפס הזריעה במינון של 150 סמ"ק ל- 1000 מטר שורה.

השקיה

לאחר הנבטה שנעשתה ע"י זריעה ברטוב או ע"י השקיית הנבטה, מתחילים להשקות (מילוי בצל) בשלב כפתור. כפתור קטן בקוטר 1-2 סמ' באזור יבש ושחון ובגדול 7-8 סמ' באזור לח וגשום. בדרום תוקדם ההשקיה באם עומק ההרטבה יפחת מ-1 מטר. מהתחנה המטאורולוגית הקרובה לשדה יחושבו ממוצעי ההתאידות מאז ההשקיה האחרונה (בראשונה – עשרת הימים האחרונים) ויוכפלו במקדמי "פנמן". השקייה סדירה תחל כ-10 יום מהשקית הבצל ותיעשה פעמיים בשבוע. להלן המקדמים בהתאם לגיל הפנולוגי:

הפסקת ההשקייה תיעשה בגמר הבשלה פיסיולוגית (גמר צבירת חומר יבש). שלב זה מתאפיין בהצהבת מרבית חלקה האחורי של הקרקפת והתיבשות או נשירת "עלי הכותרת".

חקלאי החושב שהוא מכיר את תנאי הקרקע של שדהו, ויודע להרגיש את מצב הרטיבות, שישמור את כמות המים הזמינים ב-60 הסמ' העליונים של הקרקע עד גמר מילוי הזרעונים בחלק הרלוונטי של הקרקפת. אין לתת עודף מים "שיהיה", הקרקפות אז במלוא משקלם ועודף מים יגרום לרביצה. גמר מילוי הזרעונים ניתן להערכה באופן הבא:

קרקפת בודדת פורחת שבוע ומתמלאת כחודש (בהתאם למזג האוויר). החלק הרלוונטי לא כולל את מרכז הקרקפת. שדה של הזנים הפתוחים פורח שלושה שבועות (מיכלואים פחות).

יהא זה בזבוז מים להשקות עד שהקרקפת האחרונה תתמלא. אי לכך נבחר בשדה בכמה מקומות את הקרקפת הצעירה ביותר שלדעתנו כדאי "להשקיע בה", ונתחיל להוציא זרעונים מההיקף לכיוון המרכז ונרגיש היכן מופיעים זרעונים ריקים. אם זה קורה לאחר חצי מהחלק הרלוונטי הנ"ל פירושו שיש לנו עוד שבועיים להבטיח מים זמינים בקרקע.

דישון

כחודש לפני הזריעה יש לערוך בדיקות קרקע לשכבת קרקע 20-0 ס"מ לזרחן, אשלגן וחנקן. בקרקעות פוריות בד"כ אין השפעה לטיפולי דישון.
זרחן - ברמה של 8 חלקי מיליון , לפי שיטת אולסן, אין צורך בתוספת זרחן.
אשלגן - רמה של 50 מ"ג לק"ג (מיצוי ב- CACL2),(3400 דלתה F )מספקת לגידול.
חנקן - רמה של 10 ח"מ חנקן (N) מספקת לגידול.

עיבודים

לחמניה שורש שפודי לכן דרוש עבוד מעמיק. (חריש, משתת, פאראפלו). ובמשך החורף קלטורים להשמדת עשביה והכנת מצע זרעים. חלקות שסומנו בסתיו יטופלו בקלטורים ובתחוח. (בהתאם למצב החלקה ומתן קוטלי עשבים).

דילול

כאשר החמנייה בגובה 10 ס"מ או בשלב של 4 עלים אמיתיים, להשתדל להשאיר את הצמחים הגדולים, איחור בדילול פוגע באון הצמחים וגורם לקרקפת קטנה יותר, צריך להקפיד על הוצאת כל הצמח המדולל.

קלטורי שורה

קלטור ראשון רצוי לעשות עם מגינים ולפני הדילול, את הסיכות או רגלי האווז הקרובים לשורה יש להציב במרווח של 10 סמ' מכל צד של השורה ובצורה מדורגת כדי שגם שאריות צמח הארוכים מ20 סמ' לא ייתפשו ולא יעקרו את השורה. מטרת הקלטור הראשון בנוסף להדברת עשבים היא מניעת היסדקות הקרקע ופתיחת "הקרום" לצרך אוורור.

קלטור שני – מטרתו:

• לייצב את החמניות ע"י הערמת אדמה על הגבעולים.
• להדברת עשבים בשורה ובין השורות.

(צריך להיות ערני ולא לפספס את הקלטור השני בגלל התארכות המהירה של חמניות. אין לקלטר אחרי שהצמחים עברו את גובה סרני הטרקטור).

האבקה

כוורת ל- 5 דונם בשלחין. ול- 10 דונם בבעל.
הכנסות הכוורות לחלקה ב- 3% פריחה.
בדיקת פעילות דבורים- בשעת בוקר במרחק של כ- 200 מטר מהכוורת, סופרים מספר דבורים על 100 קרקפות רצופות, במידה ומתקבל מספר נמוך מ- 30 דבורים , יש לבדוק מספר דברים:

• פריחה מתחרה.
• מקור מים.
• מספר כוורות ופעילותן.

במידה ואין תשובה מספקת לשאלות הנ"ל להזמין את הכוורן/דבוראי.

מחלות

בתפוצת המחלות חלה חלוקה (מסוימת) כאשר בנגב נפוץ חילדון, בדרום קימחון ובצפון רקבון קרקפת, ויש הנהנים מכל השלוש.

• חילדון עלה :יכול לגרום נזק כבד ליבול. עבודה עם תוכנת ה "פיצוחית" תעזור לקבלת החלטות נכונות. כללית, החילדון כמעט נעלם מאזורים מסוימים ומאחר והתבסס בהם הקימחון, יש להניח שהבאיפידן ((Triadimenol ודומיו אשר לפי התווית פועלים בחיטה גם על חילדון, פועלים כך גם על החמנית. מה גם שבחלק מהמקרים ניתן הבאיפידן פרופילקטית ולכן לא מופיע החילדון כלל. אם בכל זאת הופיע, הכנס לקובץ "פיצוחית להדברת חילדון בחמניות" (אשר פותחה ע"י פרו'פ דני שטיינברג), הנמצא באתר זה, פעל לפי הכתוב ותדע אם הגעת לסף טיפול או לא. טיפול ייעשה ע"י פוליקור באם נמצא חילדון בלבד.
• קימחון: עם הופעת הצברים הראשונים (בד"כ בעלים התחתונים) יש לטפל בשביט/באיפידן (Triadimenol 250 גר\ליט).אם נותנים בהגמעה מומלץ לתת את הביפידאן/שביט פרופילקטי לפני שרואים את נקודות הקימחון מאחר ובהגמעה השפעת החומרים הנ"ל מתחילה רק כשבועיים מהיישום. כמו כן ניתן להשתמש ב"נתיבו" שהוא שילוב של החמרים הפעילים "Tebuconazole+Trifloxystrobin" או ב"פריורי אקסטרה" (Cyproconazole+ Azoxystrobin). לשני האחרונים פעולת הדברה גם על חילדון.
• ריקבון קרקפת (Rizophus): אין טפול יעיל נגד המחלה. אפשרות של הורדת הנגיעות ע"י הדברת הליוטיס.
• כשותית: גורמת לנזקים קשים ביותר, צמחים מנונסים ללא יבול במקרים הקשים. סימנים לבנים על העלים (גופי הפרי).מועברת ע"י זרעים , פקעות ,כלים חקלאים. טיפול במחלה ע"י זריעת זרעים מחוטאים ברידומיל (Mefenoxam 480), או ריסוס בחומר בשלבים המוקדמים.

מזיקים

"הליוטיס" - הנזק מתבטא באכילת זרעונים, פציעת הקרקפת והגברת הסיכוי להתפתחות מחלת "ריקבון הקרקפת". ניתן להדביר בתיונקס אך בד"כ ההדברה חלקית מאד.

"תריסית שעירה" – פשפש הניזון ממציצת תוכן התאים בצמח ותוך כדי כך גורם לנבילת קודקוד הצמיחה עד לאובדן הקרקפת. ניתן להדבירו בתכשיר תיונקס.

בכל מקרה ובכל התכשירים יש לטפל בהתאם לרשום על התווית.

מקורות:

• אתר שה'ם.
• הנחיות לעונה מאת שי כיתאין ז'ל, וידע אישי.